חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי  שנכנס לתוקף ביום 15.09.19

לקיחת אשראי הפכה להיות חלק בלתי נפרד מפיעולתן של חברות ושל יחידים במטרה לממן עסקאות שונות בתשלומים, לרכוש מוצרים, משכנתה לצורך קניית בית מגורים. חדלות הפרעון נוצרת כאשר משאביו של נוטל האשראי אינם מספקים לכיסוי חובותיו וההתחייבויות שנטל .

הליכי הפירוק, עד לאישור החוק החדש, התקיימו בבתי המשפט המחוזיים. מדובר על כ- 16,000 תיקים של יחידים שנפתחים בשנה, לעומת 500 תיקי חדלות פרעון של חברות. דבר היוצר עומס בבימ"ש.

פעמים רבות אין צורך לנהל הליכים אלו בבימ"ש מחוזי שכן מדובר במקרים קלים ולא מסובכים. החוק החדש מעביר את הטיפול בחדלות פירעון של יחידים לבימ"ש שלום וללכת ההוצאה לפועל וכן מעניק לו סמכות של בימ"ש למשפחה במקרה בו יש צורך בפירוק שיתוף.

ריבוי מספר פושטי הרגל הוא תופעה בינ"ל, עקב אשראי צרכני. כל מקום שיש אשראי- יש כשל אשראי. לא בהכרח כשל אשראי מצריך הליך משפטי שכן במקרים רבים מדובר באנשים ממצב סוציואקונומי נמוך וכל שניתן לעשות הוא לממש את הנכסים שברשותם לכיסוי החובות.

במקרה בו חייב מבקש פשיטת רגל: לא ייראו עוד את ההליך כהליך שיפוטי, אלא הליך מינהלי בפני הכנ"ר : בודקים את מצבו הכלכלי של פושט הרגל וכיצד יוכל לפרוע את חובותיו.

מצב של חדלות פירעון מערב בתוכו גורמים רבים ומעלה שאלות כלכליות וערכיות מורכבות תוך קביעת הסדרי נושים שיאזנו בין האינטרסים השונים של הגורמים המעורבים בהליך זה: החייב, הנושים, והציבור.

לפיכך, נקבע בחוק החדש כי חובות עד 150,000 ₪ יתנהלו בלשכות ההוצאה לפועל . חובות מעל 150,00 ₪ יתנהלו בבית משפט השלום. מדובר בהקלה משמעותית בעומס שהרב שנוצר בבתי משפט המחוזיים שכיום, יידונו בעניין פירוק ושיקום חברות. כלל ההליכים שנפתו לפני תאריך 15.09.19 , ימשיכו להתנהל בביהמ"ש המחוז.

את הבקשה להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי יש להגיש באופן מקוון דרך אתר הכונס הרישמי ולצרף מסמכים רבים המעידים על מצבו הכלכלי של החייב ועל האפשרות, ככל שקיימת לשקמו כלכלית, להגיש דוחות חודשיים שייקבעו עפ"י הכנסותיו של החייב , השכלתו, הוצאות מחייתו החודשיות.

דיני חדלות הפרעון התבססו בעבר על הנחה שגויה שאי תשלום החוב ע"י החייב מבטא "פגם מוסרי בהתנהלות החייב". הנחה זו אינה יכולה להתקיים בעידן בו השימוש באשראי צרכני נעשה באופן תדיר ונתפס כליגיטימי לאור השימוש הנכבד שנעשה בו במשק. לפיכך, יש לראות את הכישלון ביכולת לפרוע חוב אשראי כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי ולהתאים את דיני חדלות הפירעון לתפיסה עדכנית זו.

הליך חדלות פירעון של יחידים מחוק עפ"י החוק החדש לשתי תקופות:

  1. תקופה ראשונה – בה ייבדק מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני כניסה להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. תקופה זו תחל עם מתן צו פתיחת הליכים יחד עם הוראה על הקפאת הליכים שנפתחו כנגד היחיד זאת בתוך 30 ימים לאחר הגשת הבקשה.
  2. תקופה שניה- בתום תקופת בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד , יקבע ביהמ"ש / רשם ההוצאה לפועל תכנית שיקום ליחיד שלאחר תקופת השלמתה , ייתן צו הפטר לחייב. יחד עם זאת, ככלל ואי בידי היחיד יכולת לשלם את חובותיו לנושים, לאחר הפחת דמי המחייה, יופטר מייד החייב מכלל חובותיו.