ביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד כנגד מעסיק שחייבו בחוב הפסוק של העובד

לא פעם קורה כי מעסיקים מקבלים צו עיקול על כספי העובדים, בשל חוב להוצאה לפועל.

ס' 44 לחוק ההוצאה לפועל , תשכ"ז- 1967 קובע כדלקמן:

עיקול כלל נכסי החייב (תיקון מס' 29) תשס"ט-2008

44.  (א)  צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.

על המעסיק ליתן תגובתו לרשם ההוצאה לפועל ובה לפרט האם מצויים ברשותו כספים או נכסים של העובד.

את סעיף 44 יש לקרוא יחד עם סעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958:

חוק הגנת השכר קובע את שיעור הכספים אותו יש להותיר בידי העובד למחייתו. לדוגמא: אם העובד נשוי/ גרוש ולו 4 ילדים קטינים, והעובד מרוויח שכר מינימום של 5,000 ₪, יש להותיר בידיו סכום השווה ל-4,400 ₪, את היתרה בסך 600 ₪ יש להעביר לידי המעביד.

כאשר הסכום אותו יש להותיר בידי העובד עולה על 80% משכר העבודה החודשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול לכדי 80% משכר העבודה החודשי. כלומר, אם עובד שלו 4 ילדים קטינים מרוויח 6,000 ₪, יש להותיר בידיו 4,800 ₪ למחייתו ואת היתרה בסך של 1,200 ₪ יש להעביר ללשכת ההוצאה לפועל.

על המעסיקים חלה חובה לענות לצו העיקול ולהודיע לרשם ההוצאה לפועל האם יש ברשותם כספים של העובדים ולהעביר את החלק היחסי בהתאם לחוק הכנת השכר.

מה קורה במקרה בו לא הגיש מעסיק הודעה בהתאם לצו העיקול או במקרה בו סבור רשם ההוצאה לפועל כי הודעתו של המעסיק אינה שלמה או נכונה?

עפ"י סעיף 46א לחוק ההוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל , לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי, המעסיק,לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות סעיף 67, בשינויים המחוייבים.

בסוף החקירה  יכול רשם ההוצאה לפועל לחייב את המעסיק בחוב הפסוק של החייב וליתן פס"ד אותו יכול הזוכה להגיש לביצוע בהוצאה לפועל.

לחולופין, כמו במקרה שהגיע למשרדי, הגיש הזוכה פסיקתא לחתימת הרשם ההוצאה לפועל , ובו ציין הזוכה את סכום החוב בהתאם לכפל המשכורות השלמות שלא העביר המעסיק ללשכת ההוצאה לפועל, מבלי שהתייחס למצבו האישי של החייב העובד.

הבעיה הראשונה היתה כי הזוכה לא המציא למעסיק את פס"ד ולא נתן לו זמן להתגונן. רק לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ומסירת האזהרה לידי המעסיק, הבין המעסיק כי הוא מחוייב בחוב הפסוק של עובדו.

הגשתי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לפס"ד וכן  בקשה לביטול פס"ד. בבקשה טענתי, בין היתר כי המעסיק לא היה מיוצג, לא הבין את ההליך וחשב שהגיע לחקירה בלבד שהרי לא ניתנה כל החלטה בסופה.

בנוסף, נטען כי העובד עבד כחודש אחד בשכר של 6,000 ₪, העובד התפטר למשך 3 חודשים ולאחר מכן חזר לעבור בשכר של 4,400 ₪ כך שלא היה ניתן לעקל כספים מסכום זה. כמו כן הוצגו תלושי השכר, החלטה של בית הדין למשפחה בו ראה כבוד הרשם כי אכן החייב משלם מזונות בגובה 4800 ₪.

בנוסף ומשהבין התובע כי החייב נמצא בהליכי פשיטת רגל ולא יוכל להיפרע ממנו, פנה למעסיק "והלביש" עליו את חובו של החייב.

הזוכה דרש את סכום החוב של החייב במלואו העומד על 96,000 ₪! כמובן שבקשתו נדחתה ע"י רשם ההוצאה לפועל מן הנימוק כי אין בינו לבין המעסיק כל יריבות, המעסיק לא היה מיוצג , ומסמכים שהוגשו בבקשה לביטול פס"ד לא היו בפני רשם ההוצאה לפועל בזמן מתן פס"ד.

לבסוף, הסמיכו הצדדים את רשם ההוצאה לפועל להכריע בפשרה, וסכום החוב נקבע על 8,500 ₪ בלבד.

במקרה זה המעסיק "יצא בזול" וחוייב בסכום קטן יחסית . לא כך במקרים רבים. אם קיבלתם צו עיקול על משכורת העובד? רוצים לדעת כיצד להשיב? מה הסכום שיש להעביר? מוזמנים לפנות אליי בטל: 054-2160881